<h1>ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רבי יוחנן הסנדלר</h1>
<h2>דף קד:</h2>
רבי יוחנן הסנדלר. כמה פעמים הוזכר במשנה וברייתא. וחבר היה לרבי מאיר ורבי יהודה ורבי שמעון, כדאיתא בפ"א דשחיטת חולין [י"ד ע"א] ובאלו נערות [כתובות ל"ד ע"א] ובמרובה [ב"ק ע"א ע"א] בפלוגתא המבשל בשבת ותנן נמי במצות חליצה חלצה בשנים או בשלשה ונמצא אחד מהן קרוב או פסול חליצה פסולה רבי שמעון ורבי יוחנן הסנדלר מכשירין. מעשה שחלצה בינו לבינה בבית האסורין ובא מעשה לפני ר"ע והכשיר. ומסקינן בגמרא [ק"ה ע"ב] אמר רב יהודה אמר רב בבית האסורים היה המעשה ולבית האסורים בא המעשה. וגרסינן בירושלמי [יבמות פי"ב ה"ה] בבית האסורים היה המעשה ולבית אסורים בא המעשה. רבי יוחנן הסנדלר עבד גרמיה רוכל עבר קומי חבושי דר"ע מן איסור חלץ א"ל אית לך כושין, כלומר אית לך בשר כושין. פירוש רוחבו בכוש. והוא רמיז ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך ורימז לו הבשר. ההוא דפרק ב"ש [ק"ח ע"ב] דאמר רב יהודה אמר רב מאי דכתיב מימינו בכסף שתינו, בשעת הסכנה נתבקשה הלכה זו הרי שיצאה מראשון בגט ומשני במיאון מהו. שכרו אדם אחד בארבע מאות זוז, ובא ושאל את ר"ע בבית האסורים ואסר. ואת רבי יהודה בנציבין ואסר. ושמעתי שאף אותה שאלה רבי יוחנן הסנדלר שאל אותה שעשה עצמו כרוכל.
גרסינן בירושלמי בראש גמרא דחומר בקודש [חגיגה פ"ג ה"א], רבי יונה בשם רבי חייא בר בא מעשה שנכנסו שבעה זקינים לעבר את השנה בבקעת רמון. ומי היו, רבי מאיר ורבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון ורבי נחמיה וראב"י ורבי יוחנן הסנדלר. אמרו כמה מעלות בקודש ובתרומה. רבי מאיר אומר י"ג רבי יוסי אומר י"ב, א"ר מאיר כך שמעתי מר"ע י"ב. א"ר יוחנן הסנדלר שמשתי את ר"ע עומדות מה שלא שמשתו ישיבות. אמרו רבי יוחנן הסנדלר אלכסנדרי לאמתו הוא. לא ידענא מהו אלכסנדרי לאמתו. ועמדו משם בנשיקה וכל מאן דלא הוה ליה גולה חבריה קטע גולה ויהיב ליה. ולמה הוו עבדין כך דהוו דרשין כולהון הדין פסיקא מן שבעה אפין. אשירה נא לידידי שיר דודי לכרמו וקלסין לאחריה ומן אשכח אפוי בגוה. אמרין רבי שמעון בן יוחאי הוה. ולמה הוון דחוק מעתה הדא מילתא הוו דרשין מימר אלהי מסכה לא תעשה לך, את חג [המצות] תשמור. אמרו כל מי שסיפק בידו לעבר את השנה ואינו מעברה כאילו עובד עבודה זרה. מאן והוה כל חד וחד מנהון נסיב חד מסמר וקבע ליה בגבה והוא שוקע ונחית כהיין לישא, ועד כדון הוא מתקרי כיפא מסמרא.
ובברכות פרק שלישי [כ"ב ע"א] הלכה דבעל קרי, רבי יוחנן הסנדלר תלמידו של ר"ע אומר משום ר"ע אינו נכנס למדרש ואמרי לה לבית המדרש כל עיקר. [ירושלמי] בפרק אע"פ [כתובות פ"ה ה"ה] המקדיש מעשה ידי אשתו הרי זו עושה ואוכלת. המותר רבי מאיר אומר הקדש, רבי יוחנן הסנדלר אומר חולין כשלו. רשב"ל אומר במותר מחמש סלעים פליגי. דהוא כמעלה מזונות ואין נותן לה מעה כסף לצרכיה. ותניא אם נותן לה מעה כסף לצרכה מעשה ידיה שלו. ר' יוחנן אמר במותר אחר מיתה פליגי, דהוא אומר כשאינו מעלה לה מזונות, אבל אם היה מעלה לה מזונות דברי הכל קדשו. א"ר זעירא תני תמן מסייע ליה לרבי יוחנן בד"א כשאינו מעלה לה מזונות אבל אם היה מעלה לה מזונות דברי הכל קדשו. ובירושלמי דנדרים [פי"א ה"ד] על פלוגתא דקונם מה שאני עושה לפיך דפליגי ר"ע ורבי יוחנן בן נורי, מייתי להא וכו' עד ר"ע שלה רבי יוחנן בן נורי שלו. ובעזר השם על סדר רבי יוחנן בן נורי נפרש יותר. ונפרש אף פלוגתא דרבי מאיר ורבי יוחנן הסנדלר.
